בשנות ה-90 פורטיסהד הייתה הלהקה שכ-ו-ל-ם יכלו לאהוב – מפריקים בחולצות נירוונה דרך מאזיני גלגל”צ עבשי טעם ועד ללקוחות בתי הקפה שהמוזיקה העגמומית והנעימה של פורטיסהד התאימה להם כמו קוביית שוקולד למוקצ’ינו גרנדה גרנדה.
לכן התגובות המעורבות לאלבום החדש של פורטיסהד לא מפתיעות כלל – למעשה, יש מידה מסוימת של הטעיית הציבור בשימוש בשמה של הלהקה שכל כך מזוהה עם הצליל הרך והידידותי של הטריפ-הופ ז”ל לאלבום האפל והטורדני הזה. אני מניח שחלק ממעריצי הלהקה מרגישים קצת כמו מעריצי טרנטינו שנקלעו להקרנה של “הוסטל” בעקבות הפרסומים המטעים בציפיה לדיאלוגים שנונים ואלימות משועשעת וקיבלו קידוחים לגלגל העין.
בתי הקברות ללהקות מלאים בהרכבים שניסו לשחזר, שנים מאוחר מדי, את הצליל שהביא להם את התהילה – ולא נראה כאילו פורטיסהד מתכוונים להצטרף אליהם. אמנם כל החומרים מהם רקחה הלהקה את שני אלבומיהם הקודמים נמצאים גם כאן, אבל אלוהים נמצא בפרטים הקטנים – בשירה השבורה של בת’ גיבונס, בקטיעה הפתאומית של שיר הפתיחה, בכלי הנשיפה המאיימים של “Magic Door”, ובמקצב האפלולי של “We carry on”. אפילו הקטעים ה”פורטיסהדיים” ביותר (“Hunter”, “Threads”) לא מתקרבים לצליל הנקי של Dummy ו-Portishead.
cause I don’t know what I’ve done to deserve you
and I don’t know what I’ll do without you
עם אווירה מהפנטת ומעט מאוד טעויות (“Machine Gun” הוא בעיני השיר היחיד בו הטורדניות הופכת למטרד – וגם זה קורה רק לקראת סופו) Third הוא אלבום נפלא בכל קנה מידה. כשהוא בא אחרי 11 שנות שתיקה – בשלב שבו רוב הלהקות מסתפקות ברכיבה על תהילת העבר – מדובר בלא פחות מנס מוזיקלי. רבים יחשיבו זאת כחילול הקודש, אבל Third הוא כרגע האלבום האהוב עלי של הלהקה. אתם לא חייבים להסכים איתי – אחרי הכול, Dummy נחשב, ובצדק, לאחד מאלבומי הבכורה הגדולים בכל הזמנים – אבל לפני שתחליטו הקשיבו עוד פעם אחת לקול של בת’ גיבונס רועד סביב הפזמון של “Nylon Smile”.
שחר מדווח מזירת הקרב בבריקסטון אקדמי
[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2008/04/01-portishead-silence.mp3]
Portishead – silence
[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2008/04/03-portishead-nylon_smile.mp3]
Portishead – Nylon Smile
[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2008/04/06-portishead-we_carry_on.mp3]
Portishead – We Carry On
if (function_exists(the_tags)) { ?>תגיות: Dummy · portishead · third · אלבום · פורטיסהד · שיר } ?>3 תגובות
כן, בדיוק.
והנה הלינק לפוסט הרלוונטי
צריך להוריד את הכובע בפני פורטיסהאד: א. שעשו משהו שונה לגמריי. ב. שלא התחנפו.
חוץ מזה אתה יודע מה דעתי.ואולי בכלל זה לא הם, אלא אני שמחפש סטוצים ומשהו פחות תובעני.
יש עוד משהו שאתה צודק לגביו, אני כל הזמן נמשך לשמוע את האלבום הזה..למרות הכל..
יפה אמרת. ועדיין, אני חושב שאין דרך מילולית לתאר את פורטיסהד, אין דרך בכלל. זה מעבר למילים, כמו כל הדברים המרהיבים באמת. כשיגיע מבקר שבאמת ידע לדבר על פורטיסהד ולהעביר קמצוץ מהעוצמה ומהרגש, אני אדע שמדובר במבקר הטוב בהיסטוריה.