‫תגובות לפוסט: "קאנון לכל פועל (סיכום העשור, חלק ראשון)."‬

‫מאת: איתי‬

‫איתי‬ — Sat, 19 Sep 2009 17:23:11 +0000

מסכים שזה אלבום יפהפה. בזמן אמת, אחרי ששמעתי אותו, אהבתי אותו יותר מאשר את אוקי. אולי יש בזה גם משהו פסיכולוגי – לאהוב דווקא את מה שאף אחד לא מכיר, ולהתנגד למה שכולם קוראים לו "יצירת מופת".
אחרי קצת פרספקטיבה, אני חושב שאוקי שרד את מבחן הזמן יותר טוב, לפחות עבורי. אני יודע שזו קלישאה, אבל פרנויד היה ונותר שיר מדהים. הלוואי ואני הייתי כותב אותו
ודרך אגב, הכורה בחייג וראה זה שיר פשוט מדהים.

‫מאת: אורי זר אביב‬

‫אורי זר אביב‬ — Sun, 13 Sep 2009 09:25:29 +0000

בשנת 2000, חזרתי הביתה עם האלבום החדש של גרנדדי, שמתי אותו מההתחלה עד הסוף ונשכבתי על המיטה עם חוברת המילים ביד. התרגשות של תישכח לעולם. חוויה אינטימית. רובוט שנסה לשיר כמו בק וזה יוצא לא מדכא, משתכר ומאבד את עצמו… איזה אלבום קונספט מושלם – דטרמניזם טכנולוגי לרגשנים.

בשנת 2001, פסטיבל ווירג'ין – חבורה של מזוקנים אמריקאים בעלי לוק רדנקי משהו עומדים מולי על במה ומבצעים את כל האלבום. כשהגיעו לפואמה האחרונה של הרובוט ג'ד ממש קפצו לי הכתפיים בצמרמורות.

אאאמממאאא, העלית בי זכרונות, איזה יופי

‫מאת: אייל מרדיו פרימיום‬

‫אייל מרדיו פרימיום‬ — Fri, 11 Sep 2009 20:16:01 +0000

מברך אותך על ההחלטה הנכונה לעשות סיכום עשור. אני מת מסקרנות לגבי ההמשך. כתבת נפלא כמו תמיד.
מסכים איתך לגבי הנושא שנקרא "צריבה תודעתית" יש בעייתיות בנושא הזה בעשור הזה, אבל בו ננסה:
קונור אוברסט, M Ward, פיונה אפל, גורילז, סיגור רוס, ווקסטרוט, בלוק פארטי MGMT, LCD , Soundsystem, אלבו, אאוטקאסט
ואם אתה חייב מיינסטרים אז בכל זאת יש את מיקה וריאהנה,
הבעיה היא לא השמות החשובים אלא מהפכה שהיתה פה בעשור הזה, ועל זה אני עוד צריך קצת לחשוב. כי בשנות השמונים אפשר לומר:
לידה אנושית, דפש מוד, יאזו, סמיתס וקיור וכמעט אמרת הכל
בשנות התישעים יש את רדיוהאד ותגיד לי אתה מי עוד
אבל אם נחזור רגע לשנות השמונים השנים שבהם הומצא ההיפ-הופ ולא תמצא שום הרכב שמייצג את זה.

‫מאת: נמרוד‬

‫נמרוד‬ — Tue, 08 Sep 2009 22:50:15 +0000

ברק – המקרה של רדיוהד לא דומה בדיוק לזה של קראפטוורק, אבל הכוונה שלי הייתה שעוד כמה שנים לאנשים יהיה הרבה פחות אכפת מהמהפכנות המוזיקלית, ממידת ההשפעה של אלבום וממי קדם למי, ויסתכלו על התקופה הזאת כרצף אחיד ושטוח של מוזיקה טובה יותר ופחות.

קשה לי להאמין ש-Sophtware Slump יזכה אי פעם למעמד שלו זוכה OK Computer, אבל יהיה אפשר להעדיף אותו על פני קודמו שמעבר לאוקיינוס בלי להיחשב לתמהוני. משהו כמו להעדיף את Love על פני הביטלס

‫מאת: ברק‬

‫ברק‬ — Tue, 08 Sep 2009 17:41:31 +0000

פוסט מרשים. מסכים איתך לגבי חלק מהדברים. "כשלון התוכנה" אכן לא מוערך ומואזן כראוי. אלבום באמת גדול, הקונספט הרבה יותר קוהרנטי ונהיר מאשר באוקי קומפיוטר (אפשר אפילו לראות תהליך של הצגת הבעיות ושני הפתרונות במהלך האלבום), אבל בכל זאת-אתה באמת חושב שהטוויסט האלקטרוני של אוקיי קומפיוטר, שלקח שירים גדולים גם אם תפשיט אותם לעירום מוחלט והפך אותם להמנונים עם אווירה כמעט קדושה, מקביל לחדשנות בזמנה של קראפטוורק?
את מה שכבבת אפשר להגיד על חלק מהשירים בקיד איי ואמנזיאק.
באלבומים הללו, מעצם טבעם כמעבדת ניסויים צלילת, התוצאה יכולה להיות או שיר מספירה אחרת או הרהור אמביינטי מיותר. ואליהם אולי פחות יחזרו בחלוף השנים.
אבל אוקיי? כל שיר קלאסיקה.
ו"הוא פשוט, הוא טיפש, הוא הטייס" הוא כנראה שיר העשור שלי.