טאפאס וטאפאס

קשה לדעת איך אזכור את 2008 עוד שנה או שנתיים – רבים מעשרות האלבומים ששמעתי בשנה הזאת טרם שקעו, שלא לדבר על תיבות האוצר המוזיקליות שעוד מחכות להימצא ולהיפתח עוד שנה, שנתיים או עשור (בהנחה שעד אז לא אהיה עסוק יותר מדי בלהקשיב למיטב הלהיטים של "הכבשה שושנה"). כרגע, בכל מקרה, השנה הזאת מכילה יותר אכזבות מהצלחות מסחררות. לא שמדובר בשנה מוזיקלית רעה (מתי ראיתם אחת כזאת לאחרונה?) – אבל חייבים להיות חשדניים כלפי שנה שאת השיא שלה מחזיקה, נכון לעכשיו, להקה בת כמעט עשרים.

ספטמבר התחיל עם פוטנציאל המהפך/אכזבה הגבוה ביותר –  עם אלבומים חדשים לשתיים מהלהקות האהובות עלי מהשנים האחרונות – כאלו שגרף הציפיות שלי מהם רק הולך וגואה עם כל אלבום. כיאה לשנה הזאת, יצאתי מאוכזב – כיאה לשתי הלהקות הללו, מדובר באכזבות מרשימות במיוחד.

בשנה שעברה עשתה Of Montreal עבורי את הצעד מעוד להקה מצוינת לאחת הלהקות האהובות עלי עם "Hissing Fauna, Are You The Destroyer?", שהשאיר אותי חסר נשימה  – ששיאיו חופפים בזיכרון המוזיקלי שלי לשיאיה של 2007. Skeletal Lamping, אלבומם החדש, יכל להיות אכזבה גדולה בהרבה עבורי, לולא הייתי מודע ליחודיות אלבומם הקודם – מרגיל את עצמי לעובדה ששום דבר שהלהקה תוציא כנראה לא יוכל להשתוות להישג החד פעמי ההוא.

אז איך האלבום החדש של אוף מונטריאול? Fאנקי, סליזי למדי, סוחף מאוד, כמעט ללא אף רגע משעמם, אבל גם ללא שיאים בלתי נשכחים. זה לא Hissing Fauna וזה גם לא אף אחד מהאלבומים שקדמו לו, זאת אכזבה – וזה גם מומלץ בחום. מצד שני, גם Hissing Fauna שכב אצלי על המדף חודשים ארוכים לפני שקלטתי שהאלבום הסימפטי הזה הוא למעשה אלבום השנה של 2007, כך שאולי גם האלבום החדש יכול עוד לעשות את הצעד הזה.

המקרה של TV On The Radio הוא מסובך קצת יותר. אני מניח שהרבה אנשים יאהבו מאוד את "Dear Science", אלבומם החדש, וכנראה בצדק. אפשר גם להניח שהוא יקנה להם לא מעט מעריצים חדשים. מדובר באלבום נגיש בהרבה משני קודמיו, עם צליל מלא נשמה ונקי הרבה יותר. לפני עשור או שניים קראו לזה "התמסחרות" – אבל התהום שפעורה בין הצליל של TV On The Radio, ולא משנה עד כמה ינקו אותו, למיינסטרים של ימינו היא כזאת שקשה להאמין שהלהקה תנסה אי פעם לגשר עליו.

ובכלל, TV On The Radio נראים מרוצים מהמקום בו הם נמצאים – ומדובר באחת מהלהקות המפוקסות והמקצועניות ביותר בשטח, שתוצרי האולפן שלהם הם תמיד ללא רבב. ואני ממשיך לאהוב אותם – מדובר עדיין בחתולים הכי מגניבים בשכונה, גם אם הם עברו ניתוח להסרת ציפורניים.

Of Montreal – Wicked Wisdom

Of Montreal – Triphallus, To Punctuate!

TV On The Radio – Halfway Home

TV On The Radio – Dancing Choose

והנה, לשם ההשוואה, Of Montreal מרגשים ו-TV On The Radio שורטים:

Of Montreal – A Sentence Of Sorts In Kongsvinger

TV On The Radio – I Was a Lover

ובלי קשר – כדאי מאוד לקרוא את הסיפור המרתק על האלבום של בראקן ב"האייפוד רעב" – וגם לשמוע את האלבום עצמו (אם כי ספק אם תצליחו לשים את ידיכם על אחד מ500 עותקי ה-CD שלו או על עותק הויניל היחיד).

תגיות:   of montreal · tv on the radio · אלבום · שיר3 תגובות