טאפאס וטאפאס

בלוג מוזיקה ונשנושים

טאפאס וטאפאס header image 2

When Something Breaks it makes a beautiful sound

26 בJanuary, 2009 מאת נמרוד

ה-Silver Jews מתפרקים. רק לפני ארבע שנים ההצהרה הזאת הייתה בלתי אפשרית. במשך שש עשרה שנותיהם הראשונות היהודים הכסופים היו ישות בלתי קיימת, כמעט ג’אנדקית – שלא העניקה שום סימן חיים למעריציה מלבד הטיפטוף האיטי של אלבומים – כזאת שלא צריכה להתפרק, אלא רק לשקוע חזרה באלמוניות ולהתנדף. והנה, שלוש שנים אחרי שדיויד ברמן עלה לראשונה על במה, והפך את ה-Silver Jews ללהקה של ממש, ושנתיים וחצי מאז שעלה גם על במותינו, הוא מפרסם הודעה, פתלתלה להפליא כדרכו, בה הוא נפרד ממעריציו ומודיע על הפסקת פעילות הלהקה, רגע לפני שהוא כותב את שיר התגובה ל-“Shiny Happy People”.

אני חייב להודות שגיליתי אדישות מסויימת לשני אלבומיה האחרונים של הלהקה. אבל מדובר עדיין בהרכב ששיחרר את האלבום האהוב עלי בכל הזמנים – ושההופעה שלו בישראל, על כל מגרעותיה, הייתה אחת מהחוויות הבלתי נשכחות בחיי. האם השירים של “Lookout Mountain, Lookout Sea”  יהיו האחרונים שדיויד ברמן יכתוב אי פעם? אני לא משוכנע. אבל קשה להאמין שמישהו יצליח להעלות אותו שוב אל קדמת הבמה, למקום שמעולם לא נועד לו.

David Berman

 “My father came in from wherever he’d been and kicked my shit all over the room” (Blue Arrangements)

שעה מאוחר יותר מפרסם ברמן הודעה נוספת, בה הוא מתוודה על “סודו הנורא ביותר” – הגרוע מהתמכרותו לקראק ונסיונות ההתאבדות שעבד. אביו של ברמן, כך מתברר, הוא ריצ’רד ברמן, לוביסט שמרני ובן בריתם של התאגידים האמריקאים הגדולים. האם דיויד ברמן, שמתכנן לפצוח בקריירת תסריטאות, מצא את התסריט הראשון בסיפורו שלו עצמו? מצד שני, כל מי שזוכר את בנו החקרן של לוביסט חברות הטבק ב”תודה שעישנתם” המצויין יודע שהסיפור הזה, לפחות בחלקו, כבר סופר.

ובנימה אחרת – פוסט פרי עטי התפרסם  בבלוג “Five Things I Love About Israel”. בכמעט חצי השנה שבה הפוסט הזה ישב במגירות הוירטואליות שלי ושל עומרי, בעל הבלוג, הוא איבד לא מעט מהרלוונטיות שלו – אבל אני עדיין מרוצה למדי מהתוצאה הסופית.

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2009/01/Silver_Jews-Blue_Arrangements.mp3]
Silver Jews – Blue Arrangements

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2009/01/Silver_Jews-The_Wild_Kindness.mp3]
Silver Jews – The Wild Kindness

[audio:https://www.tapasntapas.com/wp-content/uploads/2009/01/Silver_Jews-Tennessee.mp3]
Silver Jews – Tennessee

תגיות:   · · · · 4 תגובות

השאר תגובה

4 תגובות עד כה ↓

  • שלום,
    אני מנוי חדש יחסית אז ראשית, כל הכבוד על הבלוג, תענוג לקרוא.
    בשורות מצערות משהו, הסילבר ג’וז חביבים עלי מאוד ודווקא הדיסק הקודם Tanglewood numbers. שווה לעניות דעתי, עוד כמה האזנות עליו, עם שורות גאוניות כמו: ” לפעמים פוני חוטף דיפרסיה” או ” like a brown bird nessting in a texaco sign iv’e got a point of view” ועוד ועוד. נראה אולי הוא יעשה איזה סרט טוב.

  • Tanglewood numbers אכן דיסק טוב, ושורות גאוניות יש בכל אלבום של ברמן. אבל רק בAmerican Water (עם סיוע נכבד של מלקמוס), הליריקה של ברמן מצליחה לייצר אלבום סוחף באמת. תוסיף את Bright Flight, אחד האלבומים העצובים ששמעתי מימי, ותקבל שני אלבומים שקצת מאפילים על כל דבר אחר שהוציאו היהודים הכסופים.

  • […] ברמן פשוט אין מקום – אולי זאת גם הסיבה שדיוויד ברמן הודיע בתחילת השנה על פרישתו מעסקי המוזיקה. כאשר כופים על המוזיקה המוקלטת […]

  • […] ולצאת לסיבוב הופעות ראשון ואחרון – רגע לפני שהחליט לפרק את החבילה ולפרוש מעסקי המוזיקה. ולמי שרוצה להיזכר באיזה כותב שירים מצויין (ובאיזה […]