טאפאס וטאפאס

לא יצא לי הרבה פעמים לראות את הלבונטין מלא כמו בהופעה של Xiu Xiu ביום חמישי. לא מפתיע בהתחשב בעובדה שמדובר בלהקת שוליים מובהקת, אבל כזו שמדברת לקהל נרחב ביחס לקיצוניות של המוזיקה והנושאים בה היא מטפלת. אבל גם אם הלבונטין היה קצת קטן על ההרכב הזה, עדיין היה זה עדיף מלראות אותו בבארבי ריק [...]

בשבוע שעבר נרשמתי לחדר כושר, ומאז אני מכריח את עצמי ללכת. כל כך הרבה דברים יש במקום הזה שאני לא אוהב – את המוזיקה הקולנית שאמורה לגרום לך לרצות לקפצץ אבל גורמת לי בעיקר לרצות להשתבלל לכדור עם אצבעות באוזניים; את הגברים התפוחים הנאנקים תחת משקל כפול ממשקל גופם; את הנשים הדקיקות וחמורות הסבר להחריד, [...]

הרבה מילים נכתבו בשנים האחרונות על גסיסתה של המדיה הפיזית, על הירידה במכירות הדיסקים ועל מותם של חנויות המוזיקה. האימג' המלווה את הכתבות הללו היה, לרוב, תמונות של סניפים ריקים מאדם או סגורים של Tower Records או HMV. אבל אם אתם רוצים להרגיש באמת את פרפורי הגסיסה, עשו מה שאני עשיתי השבוע – לכו לקנות [...]

מבט למטה על הפוסט הקודם יגלה מרווחי פרסום הולכים וגדלים ובלוגר שהולך ומתרשל בתפקידו. למרבה הצער, הפעם יש לי תירוץ טוב. התקף שני בתוך חצי שנה גרר אותי שוב לחדר המיון, כשהרוח הפילוסופית ותחושת ההשלמה של הפעם הקודמת מתחלפת בקריאות "לעזאזל!" קצובות – זאת לא הדרך שבה אני רוצה להעביר את החיים שלי.
מי שניסה לבקר [...]

עם כל האהבה האדירה שלי למוזיקה, האזנה לאלבום ואפילו הופעות חיות הן לרוב חוויות מופשטות מדי מכדי לנתק אותי לחלוטין מהעולם שסביב. לא מעט פעמים מצאתי את עצמי עומד בהופעה, אפילו כזאת שלה חיכיתי שבועות רבים, כשמוחי נודד למקומות הבלתי רצויים ביותר. ממציאת משפטי מפתח לפוסט בבלוג, דרך חישוב של אורך ההופעה ומספר ההדרנים והשוואתם [...]