טאפאס וטאפאס

קשה להאמין, אבל הטעם המוזיקלי השנוי במחלוקת שלי, ואפילו מערכת התופים עליה אני מתאמן כמה פעמים בשבוע לא גררו עד כה תגובות נזעמות משכנים נושאי קלשונות. עם זאת, ידוע שרבים ממחללי השבת ומבשלי הגדי, חלב אמו, וקצת בייקון למעלה במחוזותינו הופכים לקדושים מעונים בעשרים וחמש השעות של יום הכיפורים. לכן, את הכמות הסיטונאית של מוזיקה [...]

"And it's true we named our children after towns that we've never been to…"
יש משהו קצת מתסכל מלשבת מול מסך מחשב ולהאזין למוזיקה שנכתבת בערים שמעולם לא ביקרתי בהם. המוזיקה אולי מגיעה בסופו של דבר לאוזני – אבל לעולם לא אוכל להגיד ש"הייתי שם שזה קרה" – כשג'ק ומג הופיעו עם שלוש להקות צעירות אחרות [...]

לפני הכל – יש לי יחס מעט אמביוולנטי לדפנה והעוגיות. מצד אחד, כבר משמיעה ראשונה ברור שמדובר באחת הלהקות המרשימות והכיפיות בסביבה, שלולא השמרנות האיומה של הרדיו המקומי הייתה ממזמן להיט אדיר. מצד שני, עודף חשיפה, מהתקופה שהאישה חרשה על אלבום הבכורה שלהם מבוקר ועד ערב, הצליח להמאיס עלי קצת את הלהקה. לשמחתי, להופעת הפרידה [...]

הסרט המתבסס על "הדרך" של קורמאק מקארתי הולך וקרב, ושבוע לאחר שסיימתי את קריאתו אני לא יכול שלא לתהות איך לעזאזל מתרגמים את הספר הזה לפורמט קולנועי. אמנם המסגרת העלילתית – סיפורם של אב ובנו בעולם פוסט אפוקליפטי – לא ממש זרה לקולנוע האמריקאי, אבל מלבד כמה תיאורים גרפיים מזוויעים, וסצינות מתח בודדות, אין שום [...]

המדחום מראה 38.2. אני נשאר היום בבית.
שפעת נפוצה? לא עבורי. מאז בית ספר היסודי כמעט שלא הייתי חולה. וכשסוף סוף חליתי, זה נגמר לרוב ברופא שמודיע בפנים רציניות לאימי שמצבו של הילד יציב, והוא יחזור לאיתנו תוך שבועיים של אשפוז ושלוש שנים של תרופות נוירולוגיות. אבל לשכב במיטה, חולה בשפעת מזגנים, עם כוס מים, מדחום, [...]