טאפאס וטאפאס

החברים שגררתי איתי להופעה של ה-Silver Jews בארץ, לפני כמעט שנתיים, תיארו אותה, במידה רבה של צדק, כמשעממת. ואכן, כפי שכתבתי פעם, במקום אחר, המופע של דיוויד ברמן המגומגם והעצי היא חוויה לעדת מאמיניו – זר פשוט לא יבין זאת. המונוטוניקס, לעומת זאת, הם ההפך המוחלט – בין אם אתם אוהבים או מתעבים את ההופעה [...]

לאור ההערצה שלי הן לסטיבן מלקמוס והן לפרוייקט ה-"Take away show" המופלא, בוודאי לא תתפלאו לראות כאן פוסט על הביקור של מלקמוס בפרוייקט כחלק מקידום האלבום החדש שלו. כדרכם של אמנים שאין להם כבר צורך או רצון להוכיח כלום לאף אחד, הביצועים של מלקמוס לא חורגים מ"האיש עם הגיטרה שמצולם שר ברחוב חשוך" האופייני של [...]

על האהבה שלי לפייבמנט התוודיתי כבר פעם במאמר ארוך, במקום אחר. פייבמנט היא עדיין ברירת המחדל שלי – המקום אליו אני חוזר כל פעם שהפלייליסט נשחק עד דק, כשאני זקוק לרגע מושלם בדרך מהבית לרכבת. יש משהו מרגיז בקריירת הסולו של סטיבן מלקמוס. קצת כמו תלמיד שקיבל מאיות כל התיכון, ובאוניברסיטה הגיע למסקנה שיוכל לקבל [...]