טאפאס וטאפאס

למספרים אין משמעות, וימי הולדת הם סתם עוד יום. ועדיין, עם העובדות אי אפשר להתווכח – הפוסט הזה הוא האחרון שנכתב כשאני בשנות ה-20 שלי. השבוע אני אהיה בן שלושים, והעובדה שאני לא שקוע במרה שחורה היא אות מופת למנגנוני ההדחקה היעילים שלי. בינתיים, מסביבי, גם כמה מהלהקות האהובות עלי מתבגרות. [...]

שישי לפנות ערב, מתחם הבורסה ברמת גן. בחורה עומדת על מדרגות חיצוניות ומצולמת במה שנראה כסשן מקצועי, אולי לאלבום חתונה – למרות שבשמלתה השחורה ובשמשייה היא נראית מתאימה יותר לאלבום לוויה. ואני יושב על ספסל מוקף בקוביות הבטון והמתכת של המתחם – הכעור שביניהם הוא זה שבו אני עובד. אבל הבניינים האלו הם עבורי מקור [...]

לא מעט מהמוזיקה שליוותה אותי בעשור הנוכחי נוצרה בעשור הקודם, כאשר מצאתי את עצמי חופר אל כל הצלילים שהפסדתי בזמן אמת (כלומר, שנוצרו מחוץ לסיאטל רבתי). אמנם התגברתי על הפיתוי לכתוב סיכום עשור אוטוביוגרפי, ולכלול בו את כל אותם אלבומים. ועדיין, ישנם לא מעט אמנים ששיא הקריירה שלהם אי שם בשנות ה-90, אך הצליחו ליצר [...]

שלושה ימים בבנקוק, ובהחלט התחיל להימאס לנו – ממזג האוויר שדמה בעיקר לסיבוב על עמוד שווארמה (כולל ריח הבשר הצלוי), מנהגי טוק טוק אגרסיביים, מג'ינסים מזוייפים ומה-"over-friendly concierge" במלון. ולפתע, במנוסתנו מה-MBK, אחד מקניוני הענק הצפופים והמתישים של בנקוק נקלענו למרכז האומנות והתרבות הסמוך – ובפעם הראשונה מאז שנחתנו הפסקנו להרגיש כמו ארנקים מהלכים. החלל [...]

כמה ימים אחרי שנברתי בדיסקוגרפיה של הסופר פארי אנימלס על מנת לחפש שיר למיקסטייפ הפורים הקבוצתי של "עונג שבת", נוחת אצלי אלבום הבכורה של "Neon Neon" פרוייקט הצד החדש של סולן הלהקה, גראף ריס והמפיק/היפ הופר בום ביפ. האלבום, Stainless style הוא כולו מחווה לג'ון דלוריאן, ממציא הרכב הכושל שהמכונית שהמציא הפכה לפריט לאספני רכב [...]