טאפאס וטאפאס

לפני הכל – הפיקסיז מצטרפים לגל הביטולים של השבועות האחרונים, בביטול שלא מוסיף להם הרבה כבוד – מי שצו מצפונו מציק לו יכל להגיע לאותם מסקנות כבר לפני חודש, חודשיים או שנה. ובכל זאת, מוקדם עדיין לקבוע אם מדובר בסתם עוד שפל עונתי של הופעות בישראל או הצעד הראשון בדרך ליבוש תרבותי מוחלט של ישראל. [...]

הספירה לאחור החלה. אם הר הגעש האיסלנדי לא יעצור אותי (טפו טפו, לבה לבה), עוד קצת יותר משבועיים יעמוד סטיבן מלקמוס על הבמה שמולי – אולי קצת נבוך, קצת סרקסטי לגבי כל רעיון סיבוב הקאמבק של פייבמנט – וישיר כל משפט רביעי מחוץ למלודיה. גם עם ההערצה הבלתי מסוייגת שלי לפייבמנט, קשה לי באמת לחשוב [...]

למספרים אין משמעות, וימי הולדת הם סתם עוד יום. ועדיין, עם העובדות אי אפשר להתווכח – הפוסט הזה הוא האחרון שנכתב כשאני בשנות ה-20 שלי. השבוע אני אהיה בן שלושים, והעובדה שאני לא שקוע במרה שחורה היא אות מופת למנגנוני ההדחקה היעילים שלי. בינתיים, מסביבי, גם כמה מהלהקות האהובות עלי מתבגרות. [...]

שישי לפנות ערב, מתחם הבורסה ברמת גן. בחורה עומדת על מדרגות חיצוניות ומצולמת במה שנראה כסשן מקצועי, אולי לאלבום חתונה – למרות שבשמלתה השחורה ובשמשייה היא נראית מתאימה יותר לאלבום לוויה. ואני יושב על ספסל מוקף בקוביות הבטון והמתכת של המתחם – הכעור שביניהם הוא זה שבו אני עובד. אבל הבניינים האלו הם עבורי מקור [...]

האם נתקפתם אי פעם בהרגשה שהחיים שלכם מתנהלים בצורה חלקה מדי? האם מצאתם את עצמכם מתכננים תוכניות, ואז שוקלים את עשרות ומאות הדברים שעשויים וצפויים להשתבש, ומתקשים להאמין כשבסופו של דבר הכל בא על מקומו בשלום?
אפילפסיה, אני מניח, היא אחת מאותן מחלות שמוסיפות קורטוב נאה של ספק לכל תוכנית עתידית. אמנם הגורל משחק תפקיד בחיים [...]