טאפאס וטאפאס

קשה להאמין, אבל הטעם המוזיקלי השנוי במחלוקת שלי, ואפילו מערכת התופים עליה אני מתאמן כמה פעמים בשבוע לא גררו עד כה תגובות נזעמות משכנים נושאי קלשונות. עם זאת, ידוע שרבים ממחללי השבת ומבשלי הגדי, חלב אמו, וקצת בייקון למעלה במחוזותינו הופכים לקדושים מעונים בעשרים וחמש השעות של יום הכיפורים. לכן, את הכמות הסיטונאית של מוזיקה [...]

לפני הכל – יש לי יחס מעט אמביוולנטי לדפנה והעוגיות. מצד אחד, כבר משמיעה ראשונה ברור שמדובר באחת הלהקות המרשימות והכיפיות בסביבה, שלולא השמרנות האיומה של הרדיו המקומי הייתה ממזמן להיט אדיר. מצד שני, עודף חשיפה, מהתקופה שהאישה חרשה על אלבום הבכורה שלהם מבוקר ועד ערב, הצליח להמאיס עלי קצת את הלהקה. לשמחתי, להופעת הפרידה [...]

האמת שהשם שלהם הוא סיבה מספקת על מנת לדלג הלאה לפוסט הבא. We Were Promised Jetpacks פשוט נשמע כמו שמה של להקת הייפ אנגלית מהסוג הנחות ביותר. אבל כבר משמיעה ראשונה לא תתקשו לזהות שרביעיית הילדים הזו מגיעה מהצד השני של הממלכה הבריטית – מגלזגו הסקוטית. למעשה, ייתכן שתתקשו להבדיל ביניהם לבין בני עירם, The [...]

הווקמן חוגג השנה 30. אני מניח שבזמנו היו לא מעט טהרנים שנבהלו מהמהפכה הזו בצורה שבה אנחנו מאזינים למוזיקה – לא עוד חוויה חד מימדית שמשתתפיה היחידים הם המאזין והמוזיקה שבוקעת מהרמקולים, אלא חויה רב מימדית, שבה המראות שמסביב ורעשי הרקע הופכים לחלק מהחוויה, שבה המוזיקה היא לא רק צלילים, אלא פילטר דרכו עוברים גם [...]

לא הייתי מגדיר את שחר כחבר שלי. נפגשנו רק פעם אחת, וגם אז הוא היה עסוק מדי בלנהל את ערב הלהקות הראשון של "מונוקרייב" מכדי להחליף איתי יותר מכמה מילים. חוץ מכמה פרטים בסיסיים בכמה שיחות מסנג'ר (שהלכו והתמעטו מאז שלשחר נולדו עיסוקים חשובים יותר) והפוסטים בבלוגים שלנו, אנחנו לא יודעים אחד על השני כמעט [...]