טאפאס וטאפאס

האמת שהשם שלהם הוא סיבה מספקת על מנת לדלג הלאה לפוסט הבא. We Were Promised Jetpacks פשוט נשמע כמו שמה של להקת הייפ אנגלית מהסוג הנחות ביותר. אבל כבר משמיעה ראשונה לא תתקשו לזהות שרביעיית הילדים הזו מגיעה מהצד השני של הממלכה הבריטית – מגלזגו הסקוטית. למעשה, ייתכן שתתקשו להבדיל ביניהם לבין בני עירם, The [...]

הווקמן חוגג השנה 30. אני מניח שבזמנו היו לא מעט טהרנים שנבהלו מהמהפכה הזו בצורה שבה אנחנו מאזינים למוזיקה – לא עוד חוויה חד מימדית שמשתתפיה היחידים הם המאזין והמוזיקה שבוקעת מהרמקולים, אלא חויה רב מימדית, שבה המראות שמסביב ורעשי הרקע הופכים לחלק מהחוויה, שבה המוזיקה היא לא רק צלילים, אלא פילטר דרכו עוברים גם [...]

לא הייתי מגדיר את שחר כחבר שלי. נפגשנו רק פעם אחת, וגם אז הוא היה עסוק מדי בלנהל את ערב הלהקות הראשון של "מונוקרייב" מכדי להחליף איתי יותר מכמה מילים. חוץ מכמה פרטים בסיסיים בכמה שיחות מסנג'ר (שהלכו והתמעטו מאז שלשחר נולדו עיסוקים חשובים יותר) והפוסטים בבלוגים שלנו, אנחנו לא יודעים אחד על השני כמעט [...]

אומרים שמאחורי כל ביקורת מוזיקה עומד מוזיקאי מתוסכל. לא שאני מחשיב את עצמי למבקר של ממש – אבל נראה לי שכמוזיקאי הייתי מוצלח אפילו פחות. לא רק בגלל חוסר הקורדינאציה שממררת את אוזניו של המורה שלי לתיפוף – אלא גם, כך נדמה לי, שאין דבר מסרס את היצירתיות המוזיקלית יותר מהאזנה לעוד ועוד מוזיקה חדשה. [...]

אופי מחורבן יש לקנדים האלו, חייבים להרוס הכול ברגע האחרון. כל בלוגר מוזיקה לומד עד מהרה שמוזיקה טובה יש בשפע, אבל לתרגם את ההנאה המופשטת הזאת לפוסט בעל ערך, בוודאי אצל אנשים שמצב ברירת המחדל שלהם הוא "מחסום יצירתי", היא פעולה לא פשוטה כלל. לכן אני שמח לעיתים לקפוץ על ההזדמנות לקטול חבורה של אנשים [...]