טאפאס וטאפאס

אני אוהב, אפילו אוהב מאוד, את Silent Shout של The Knife – אבל לא ממש הצטרפתי לערימת המבקרים שאכלו את העפר לרגליהם של צמד האחים השוודי במסע הניצחון שלהם לתואר אלבום השנה של 2006. האווירה של האלבום ההוא הייתה מהפנטת, והרעיונות המוזיקליים מבריקים, אבל בניגוד לאלבום של TV On The Radio מאותה שנה, למשל, הוא [...]

כמה שנים של הנאה ממוזיקה חדשה נותרו לי? המוח, כידוע, הולך ונאטם משנה לשנה, מתקשה יותר ויותר לעכל מידע חדש, לפתח ערוצי מחשבה חדשים – להתגבר על התבניות שהולכות ומתקבעות בו. האם גם אני בדרכי להפוך לקשיש נרגן שמתלונן שפעם הנוער הדר פני זקן והאזין ל-Fuck Buttons ולא לכל הרעש שהילדים של היום מאזינים לו? [...]

מה לעזאזל חושבים לעצמם חברי הלהקות הללו כשהם באים לבחור לעצמם שם? הנה כלל: אם השם של הלהקה שלך הוא התחכמות חסרת פואנטה, רפרנס תרבותי לאיזה פיסת טראש חסרת משמעות, או סתם דאחקה לא מצחיקה אתם יכולים להיות או: א. להקה שכולם יתלהבו מהם באלבום הראשון, יקטלו באלבום השני, ולא יטרחו לבקר באלבום השלישי. ב. [...]

כבר ניחשתי כאן שכמה מהאלבומים הטובים של 2008 אני צפוי לגלות באיחור אופנתי. פשוט לא שיערתי שהרגע הזה יגיע זמן כל כך קצר אחרי סופה. הראשון הופיע בסיכום השנה המצויין של נועה, שעדיין לא סיימתי לעכל את כל האוצרות החבויים בו. למעשה, לא הייתה סיבה שלא אגלה את Apollo Sunshine  עד עכשיו – את השם [...]

מאז הקמת "טאפאס וטאפאס" אני זוכה לשפע של חיזורים מצד אנשי תעשיית המוזיקה, מוזיקאים ובאי כוחם. ביקורת חיובית בטאפאס וטאפאס יכולה, כידוע, לחרוץ את גורל הקריירה של האמן. הנה, לדוגמא, גרף קריירה אופייני (לחצו להגדלה):   מה צריך, אם כך, לעשות אמן שרוצה להתחבב על אוזני? אמנם יש הרבה דרכים לכתוב שירים שיתפסו את תשומת [...]