טאפאס וטאפאס

לא הייתי מגדיר את שחר כחבר שלי. נפגשנו רק פעם אחת, וגם אז הוא היה עסוק מדי בלנהל את ערב הלהקות הראשון של "מונוקרייב" מכדי להחליף איתי יותר מכמה מילים. חוץ מכמה פרטים בסיסיים בכמה שיחות מסנג'ר (שהלכו והתמעטו מאז שלשחר נולדו עיסוקים חשובים יותר) והפוסטים בבלוגים שלנו, אנחנו לא יודעים אחד על השני כמעט [...]

אומרים שמאחורי כל ביקורת מוזיקה עומד מוזיקאי מתוסכל. לא שאני מחשיב את עצמי למבקר של ממש – אבל נראה לי שכמוזיקאי הייתי מוצלח אפילו פחות. לא רק בגלל חוסר הקורדינאציה שממררת את אוזניו של המורה שלי לתיפוף – אלא גם, כך נדמה לי, שאין דבר מסרס את היצירתיות המוזיקלית יותר מהאזנה לעוד ועוד מוזיקה חדשה.
כפי [...]

כמה שנים של הנאה ממוזיקה חדשה נותרו לי? המוח, כידוע, הולך ונאטם משנה לשנה, מתקשה יותר ויותר לעכל מידע חדש, לפתח ערוצי מחשבה חדשים – להתגבר על התבניות שהולכות ומתקבעות בו. האם גם אני בדרכי להפוך לקשיש נרגן שמתלונן שפעם הנוער הדר פני זקן והאזין ל-Fuck Buttons ולא לכל הרעש שהילדים של היום מאזינים לו?
וגם [...]