טאפאס וטאפאס

לאחרונה גיליתי שאני לא מבקר המוזיקה היחיד בבית. בניגוד לאחיה הביולוגי ואחותה המאומצת, המסתפקים בשילוש החתולי הקדוש של אכילה, שינה, והסרחת ארגזי חול, תפסה לה פינקי עמדת קבע אל מול הרמקול השמאלי בחדר העבודה,  ממנה היא מביעה נחרצות את עמדתה לגבי המוזיקה המתנגנת. כיוון שאוצר המילים של פינקי דליל למדי, עיקר הביקורת שלה מתמצה ביללות [...]

שבועות הגיע, ואיתו המרדף אחר אלבום הקיץ האולטימטיבי. אלא שהאלבום שפתח עבורי את הקיץ הושק (בהצלחה לא מועטה) בצרפת מולדתו כבר בינואר השנה, ופיעפע אט אט גם לשאר העולם – כך שעבור רבים מכם הוא בוודאי כבר חדשות ישנות. ובכל זאת, למרות שיצא בשיא החורף, מספיק להתבונן בתמונת העטיפה של האלבום על מנת להישטף בגל [...]

הרבה אנשים מעדיפים שלא לקטלג מוזיקה לז'אנרים. יש בזה משהו – אם Drowned In Sound עושים רטרוספקטיבה לMath Rock (סגנון מוזיקלי שנשמע כאילו נלקח מהחולצה הזאת), ומצליחים להכניס באותה נשימה את Battles וה-Foals (שאלוהים יודע מה הקשר ביניהם), אז כנראה באמת שלהגדרות כבר אין שום משמעות.
ובכל זאת, כשקראתי את הראיון (המצוין!) של ליהיא עם צפריר [...]

ספר למישהו על אמן או להקה ותיתקל בדרך כלל באותה שאלה – "כמו מי הם נשמעים?". כמובן שהתיוג הזה יכול להיות אכזרי – okkervil River, לדוגמא, תמיד תוזכר לצד Arcade Fire – גם אם הראשונה קיימת יותר שנים ומוכשרת לא פחות מאחותה המצליחה יותר (שבעצמה נשמעת כמו "מרקורי רב אחרי שהחליפו את החלב ודבש שלהם [...]

בימים כתיקונם, מעט דברים יכולים לעניין אותי פחות מתחרות הארוויזיון. למעשה, ממש כפי שחובב ספורט מוטורי עשוי להעדיף ללכת ברגל מלנהוג בפיאט פונטו שלי, סביר להניח שאם הבחירה הייתה בידי, הייתי מעדיף לצפות בשטיח ה"תמו שידורנו"  על פני היורוטראש. ובכל זאת, בנסיבות שמעבר לשליטתי (ארוע משפחתי בו הוקרנה התחרות). נאלצתי לצפות אתמול בכמה שירים מהתחרות.
ובכל [...]