טאפאס וטאפאס

אתם מכירים את האנשים הללו. אלו שבכל פעם שהרדיו משמיע להיט ניינטיז רנדומלי נאנחים ומתלוננים שכבר לא עושים שירים כאלו, ומסבירים באריכות עד כמה שנות ה-90 הם תור זהב מוזיקלי שלא יחזור. לניינטיז התקבעה תדמית מוזיקלית איכותית להפליא, כאילו העולם התחלק למשך עשור בין בריטים שנונים עם תסרוקות מוקפדות ואמריקאים בחולצות פלאנל. אבל מבט קצר [...]

"זה נראה כמו הדבר הנכון לעשות, אני בן 41, ובשלב כלשהו זה נהיה מביך" כך, בפשטות מופלאה, הסביר ג'יימס מרפי בתוכניתו של קולברט את הסיבה לפירוקה של אחת הלהקות הנחשבות בעולם אחרי קצת פחות מעשור של פעילות. כבר ציינתי שבעיני ג'יימס מרפי הוא אחד המוזיקאים החשובים של העשור הראשון של המאה העשרים. האיש שהגה את [...]

לפני הכל – סרטי האנימציה שאינם של פיקסאר נראים לעיתים קרובות כמו אוסף של בדיחות ורפרנסים שאוגדו לתוך עלילה קלושה וצפויה. כל הדברים האלו נכונים גם לגבי "רנגו", סרט האנימציה של גור ורבינסקי בכיכובו של ג'וני דפ. ההבדל היחיד הוא שאת הבדיחות והרפרנסים של רנגו פשוט לא תמצאו בשום מקום אחר. לא הרבה סרטי אנימציה [...]

כמעט כל רשימות העצות לבלוגרים ממליצות להכריח את עצמך לכתוב. וגם אצלי, אחרי קצת יותר משלוש שנים של בליגה איטית אך רציפה, ארבעה שבועות ללא אף פוסט מעוררים רגשות אשם שאט-אט מתגברים על חוסר המוטיבציה והשעמום המוזיקלי. הדרך חזרה עוברת, כנראה, דרך פוסטים קצרים ואימפולסיביים – לכתוב מיד על מה שמתנגן באותו הרגע, במקום להאזין [...]

ביום שלישי האחרון תיקלטתי לראשונה בחיי, והמסקנה היחידה מהחוויה היא: איך לא עשיתי את זה קודם? נחזור טיפה אחורה. כבר הרבה זמן שאני מהרהר ברעיון של להביא לעמדת הדי ג'יי קצת מאלפי השירים שצבורים לי בראש. מצד שני, יש משהו מבעס בלבנות פלייליסט מושקע ומוקפד רק כדי להיתקל בעשרות פרצופים משעממים של יושבי הבר שמתעניינים [...]