אמרו את זה קודם, לפני, זה לא משנה מאת נמרוד

בהתחשב בעובדה שאני מפגר בחודש אחרי החברה מהאייפוד רעב, סביר להניח שאני לא מחדש פה כלום לאף אחד, אבל האלבום החדש של הצ'אפ פשוט א-ד-י-ר. קסטות מיקס קטנות הכריזו לכבודו על סגנון מוזיקלי חדש והשוו אותו לכל מיני הוט צ'יפים ומג'מנטים למיניהם, אבל לי הם מזכירים דווקא את Enon, שעליהם כבר השתפכתי השנה - לא דווקא בסגנון המוזיקלי (למרות ש"Ethnic Instruments" בהחלט נשמע אנוני להפליא), אלא ביכולת להפתיע ברצף שירים שסותרים זה את זה בחינניות במקום להמשיך זה את זה.

the chap

האתר של הלהקה מציין שהצ'אפ "לא הושפעו מאף אחד, בשום זמן, מעולם" - זאת אולי הגזמה, אבל Mega Breakfast בהחלט זורח כאי של מוזיקה מקורית להפליא - היו כבר השנה אלבומים טובים ממנו, אבל אף לא אחד טוב כמוהו.


The Chap - Carlos Walter Wendy Stanley


The Chap - Ethnic Instrument


The Chap - Wuss Wuss