[...] האחרונים – היצירתיות הגרמנית ניצחה בנוק אאוט את הטכנוקרטים הצרפתים, אבל גם הם נכנעו לבליץ של יהודי קטן עם שפם. אכן, צדק [...]

שוב היינו באותה ההופעה ביחד ולא נפגשנו? אבוי. אני זוכר שלא החלטת בזמנו אם ללכת או לא למ83, פעם הבאה תודיע לי בן אדם.

בכל מקרה, לדעתי ההופעה לא היתה מרגשת כי היא כוונה יותר לעכוז מאשר ללב, למעשה בניגוד למוזיקה המוקלטת של מ83. אני ועוד אנשים קיווינו לחגיגה מלנכולית של שוגייז וקיבלנו במקום זה הרקדה. דווקא מי שפחות הכיר את מ83 נהנה מזה יותר, אבל לנו המעריצים זה בא פחות בטוב. ובכל זאת היתה הופעה כיפית.

מזנון יקר – רוב ההערות שלך הם ברמה הטכנית, והבעיה שלי היא לא ברמה הטכנית (שהייתה, כמו שאמרתי, באמת בסדר גמור ומעלה) אלא ברמה הרגשית – לא הצלחתי להתחבר להופעה, והאמנים על הבמה לא עשו מאמץ על מנת לחבר אותי אליה. זה לא היה חלטורה מביכה ברמה של ההופעה של בלונד רדהד, אבל זה פשוט לא היה מספיק סוחף.

על פגמים טכניים אני מוכן לסלוח הרבה יותר בקלות – היה לי קל לסלוח לדבנדרה בנהארט על הבלאגן והאווירה המאולתרת על הבמה, לדיוויד ברמן על כך שהוא לא יודע לעמוד על במה, ול-Low על המינימליזם והנגינה הערומה – כי כולם העלו בי רגשות שבאו הרבה לפני השיפוט הטכני – שמחה (בנהארט), התרגשות (ברמן) וצמרמורת (Low). כשאין חיבור ברמה הזאת, נותר רק להתייחס לפן הטכני – ומהפן הזה, ההופעה של M83 היא מהטובות שראיתי בארץ.

כמובן, הבעיה היא אצלי לא פחות מאשר אצל האמן – אני בטוח שהיו כאלו שהתרגשו באמת מההופעה – אבל לפי הביקורות האחרות שקראתי, בין אם הן טובות או רעות, נראה לי שאני לא היחיד ששופט את ההופעה הזאת בעיקר במונחים טכניים.

לא הייתי בהופעה של גונזלס, למעשה אפילו עשיתי ניסיונות כבירים להתעלם מהנוכחות שלו בארץ. לא משהו אישי, פשוט ההייפ הזה הורג אותי, וגם עושה לי פיכסה בבטן.
מה שעוד מבאס אותי לאחרונה היא תופעת הביקורת הסובייקטיבית המלמדת.
סוג של ביקורת בונה, אשר באה ללמד פרפורמרים מה הם עושים לא בסדר.
אני מבין, גם אני הייתי שם, לא פעם רציתי שמישהו רק יגביר את הבס, ינמיך את המיקרופון, יעמוד עם הפנים אליי, או יפסיק לרדת לקהל כדי לחלק כיפים.
היה גם גל ביקורות ודיבורים על אנשים ששרים עם המוזיקה במקום לשתוק, אנשים שמדברים בקול רם בהופעות, ועוד דברים, אבל זה כבר תלונות לגיטימיות על הקהל מאדם שעמד בקהל.

אני לא יודע מה הנקודה שלי, אבל בזמן האחרון יש יותר מדי הייפ, וגם יותר מדי אנשים שבאים להופעות ובמקום להנות עומדים ומנתחים הכל, ואז חוזרים הביתה ושופכים מלא מלא מילים גסות על איך שאין תקשורת, והשיחות לא טובות, ושאין פלט או קלט, או שהמפרט של הגיטריסט לא טוב, ושהכותב יכל להבריג את הנורה הזו טוב יותר.

ומצד שני, זה מה שהרגע עשיתי בתור כותב

אהבתי את Clues, מתאים לך. אני מקווה שנפגש ב-Why.
וגם We were Promised jetpacks יתנו את שיר השבוע אצלי.
בקיצור, טוב שחזרת.