מיקס הבית מאת פינקי
נמרוד, חתיכת אגואיסט, נסע לשלושה שבועות לארצות החום והשאיר אותי לבד עם זוג אחים אינפנטילים ובלי טיפת חום גוף אנושי שאפשר להתגרגר עליו בלילות ההולכים ומתקררים. בצר לי נאלצתי להתנחם בשפע מוזיקה מצוינת בהמלצתם האדיבה של החברים ב-Tiny Mix Tapes, אתר ביקורות המוזיקה הטוב ברשת - והנה שלוש סיבות טובות מדוע:
- כי יש להם טעם מצוין. זה לא בהכרח הטעם שלי (לעיתים אוונגרדי להפליא או אפילו קצת נויזי מדי, אפילו לטעמי) - אבל הוא מנומק להפליא, עקבי, ולא נגרר. הם לרוב מוותרים לחלוטין על סיקור הזרם המרכזי של האינדי (או עושים זאת כלאחר יד) ועל יצור גלי הייפ סרוחים לטובת סיקור של שמות הרבה פחות מוכרים - קולות יותר יחודיים או סתם אוצרות נחבאים.
- מבנה הביקורת שלהם נוח להפליא לקוראת עצלנית שכמוני - שם הלהקה, ציון, סגנונות מוזיקליים, להקות דומות, ורק אז הטקסט המפותל והמתחכם שהוא לחם חוקם של כותבי ביקורות מוזיקה. לרוב אני יודעת להעריך אם כדאי לי לשמוע את האלבום עוד לפני שקראתי את שורת ההתפלצנות הראשונה.
- ואולי הכי חשוב - הם לא מפחדים לפרגן. בניגוד לאתר ביקורת מתחרה, שלא חילק 10 עגול לאלבום כבר יותר מחצי עשור, ומסתפק בלתת את הציונים הללו בדיעבד להוצאות מחודשות של אלבומים משנות השמונים והתשעים, החברים ב"קסטות מיקס קטנות" חילקו בשמחה את כל חמשת העיגולים האפשריים לשפע של אלבומים מהשנים האחרונות. בכך הם מעבירים מסר חשוב - אם הקלאסיקות של REM, פייבמנט וסוניק יות' ראויים לציון מושלם - מדוע לא אלו של הליארז, טי וי און דה רדיו או קאלקסיקו?
לא מפתיע, אם כך, שבמקום MGMT או הוט צ'יפ, גיבורי השנה של Tiny Mix Tapes הם אנשים כמו ריימונד רפוסה מקסטנטס, צייד הצבאים בראדפורד קוקס ומאט סוויט מ-Boduf Songs. את אלבומו של האחרון, "How Shadows Chase the Balance" תיאר גבריאל קין, בתרגום חופשי מאוד, כ"אחד האלבומים ההורסים ששמעתי מימי". גם מבלי לחלוק את אותה רמת התלהבות, אני חייבת להודות שהפולק האפל של בודוף סונגס מכיל כמה מהרגעים המוזיקליים מסמרי הפרווה ביותר ששמעתי השנה.
דרך "קסטות מיקס קטנות" הכרתי לאחרונה גם את Parts & Labor המצוינים, שעשו לי את השבוע עם הסאונד הבומבסטי והמשובח (תחשבו על מיוז, אבל טוב) של אלבומם האחרון, Receivers. ב"קסטות מיקס קטנות האלבום זכה דווקא לביקורת פושרת לאור ההתרככות בסאונד של הלהקה. אבל אל תתנו לזה להרתיע אתכם - האלבום החדש אמנם רחוק משורשי ההארדקור ש Parts & Labor מתהדרים בהם, אבל עוד רחוק היום בו נשמע קאברים שלהם באמריקן איידול - למרות שאחרי השחיטה של מודסט מאוס, הכול אפשרי.
Parts & Labor - The Ceasing Now
ונמרוד מוסיף - אם פינקי כבר הזכירה את בראדפורד קוקס, אני חייב להודות שלא ממש הצלחתי למצוא את עצמי בתוך שטף היצירתיות שעובר על הבחור בשנתיים האחרונות (אלבום לדירהאנטר, אלבום ל-Atlas Sound ועוד שפע בלתי נסבל של EPs וסינגלים) - תמיד הייתה לי הרגשה שאני מרוחק שמיעה אחת, או רגע מושלם אחד מלהתאהב באלבום. נראה שכל זה עומד להשתנות עם Microcastle / Weird Era Continue האלבום החדש והכפול של דירהאנטאר. לא שעיכלתי במלואם את השעה ועשרים הדקות של עשרים וחמישה השירים באלבום (מי לעזאזל מוציא אלבומים כאלו חמש דקות לפני סיכומי השנה?) - אבל כמעט כל שיר שהתעמקתי בו מכיל את אותם רגעים מושלמים שכל כך חסרו לי באלבומים הקודמים של קוקס. גם קסטות מיקס קטנות לא שכחו לפרגן עם חמישה עיגולים מלאים - הגזמה? תשפטו בעצמכם.
Deerhunter - Nothing Ever Happened
עוד טעימות:
תגובות
תגובה אחת לפוסט “מיקס הבית”
השארת תגובה
-
-
בהנהלה חדשה!
-
אודות
בלוג מוזיקה קולנוע טלויזיה ותרבות קבוצתי.
רוצים להצטרף? -
מוזר, למה תמיד קיבלתי את הרושם של דירהאנטר הם איזה הרכב נויז אלקטרוני מופרע ומטורף שאוכל טכנו לארוחת בוקר?
הממממ. כנראה איזה קצר בתקשורת אי שם במעלה הדרך. כך או כך, השירים ששמת כאן טעימים למדי, הולך לדגום את הארוחה כולה!